אלה חיי כותב. סיפור אישי וגם ספר מחאה, על חיפוש עצמי והתבגרות בצל המחלה המודרנית הפושה בכל – היא השטחיות הנצחית.

53 שירים שנכתבו ב־ 5 שנים, מציגים את התפתחותו הנפשית של המחבר ותמונות מחייו, תוך מחווה לכותבי דור הביט של אמריקה.

'יא בינתי' הוא ספר סיפורי חיים. נשים תמצאנה בו מנעד רחב של קולות, מחשבות, רגשות שהן מכירות ובעיקר את עצמן; גברים יקבלו הצצה קטנה לליבה והלך מחשבתה של אישה. כולם ימצאו בו הומור רב, גישה מפויסת ורגעים מוכרים שמסופרים בצורה קולחת.

"זהו ספר קטן המכיל את המרובה. מחברו עוסק בעצם בשתי פרשות מעניינות - ההיסטוריה של מחלת הצרעת ותולדות הרפואה ומוסדותיה בעיר ירושלים. ..."

"ועכשיו נוספו למדף הרזה והצמא [של ספרות גאורגית מתורגמת לעברית] שני ספרים. הם יפים ובעיקר הם אחרים, הם שונים..."

היום, יום שישי 29 בנובמבר, מציינים את הולדת המשורר שותא רוסתוולי. לרגל האירוע השגרירות הגאורגית ערכה טקס בגן רוסתוולי בחולון.

בספטמבר 2009 איתי בחור ואני חזרנו לגאורגיה. בדוכן ספרים בשדרות רוסתאוולי שבטביליסי מצאנו אנתולוגיה ‏של שירי משוררים גאורגיים שתורגמו לאנגלית.

בספר זה מובאים לראשונה בעברית סיפורים‎,‎‏ שכתבו סופרים גאורגיים קאנוניים.

אחת שתיים שלוש. לסובב את המפתח במנעול ולהוציא מהר. לרחוץ ידיים היטב. יש הרבה מה לבשל היום. לא לחשוב. רק לא לחשוב. ולא להרגיש. להרגיש זה כואב, זה מפחיד, זה עושה את הלב צימוק מכווץ ומלא בנוזלים. להוציא את העוף מהמקרר. לבדוק שהוא הפשיר. למחוק את השורה "לבשל" מדף המטלות שעל המקרר. להכין תוספת לארוחת הצהריים מחר. אורז מלא בריא יותר מאורז לבן.

שוטה הכפר, דני אומרת