המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן
מתכבדת להזמינכם להשקת הספר:
"על דג ובריכה ואגם: הדיג והמדגה בתולדות ההתיישבות בשנים 1949-1934" מאת אמנון לויה, בהוצאת איתי בחור
הפקולטה לרפואה ע״ש רות וברוך רפפורט, הטכניון מכון טכנולוגי לישראל מתכבדת להזמינכם ליום העיון העשרים ושניים בהיסטוריה של מדעי הנוירולוגיה
שיתקיים ביום שלישי, ז' בטבת תשפ״ה, 7 בינואר 2025' בבניין הפקולטה לרפואה ע״ש רות וברוך רפפורט באולם רות, רחוב עפרון 1, בת- גלים, חיפה
ספר זה חושף סיפור הצלחה, הוא מגלה את קורותיהם העלומים של מייסדי הדיג והמדגה בארץ ישראל. יזמים עצמאיים, חברי מושבים ובעיקר חברי קיבוצים, חוקרים ואנשי־ממסד בודדים אלה, פעלו בתנאים שנראו בלתי־אפשריים ויכלו להם. בנחישות ובעקשנות עשו את השינוי האקולוגי הגדול בארץ ישראל – הם הפכו את אזורי הספר השוממים ומוכי הקדחת לחבלים מוריקים, פורחים ועתירי מים, וסיפקו ביטחון תזונתי ליישוב המתפתח.
"גרעין הכתיבה הקשה נרכש בשום דרך, והיה סוג של אלכימיה של הנפש – חומר גלם לא מוגדר, אך הכרחי וקיים מאוד במהות ספרים טובים וטובים במיוחד. מאידך, לא היתה תשובה ברורה לשאלה מה היתה עושה האנושות ללא ספרים כלל בכל הזמנים. הוא הניח שהדבר היה משרה אפלה גדולה, אך רצויה לדידם של לא מעטים."
(מתוך הסיפור 'אדון הספרים')
זהו סיפור של יותר מארבעים שנות מאבק במגפת האיידס והפיכתה ממחלה סופנית למחלה כרונית, שעימה אפשר לחיות חיים כמעט רגילים. זהו גם סיפור צמיחת הקהילה הלהט"בית בישראל ויציאתה מארון הבושה אל הנִראות והגאווה. זהו סיפור הטיפול בעולי אתיופיה והמאבק בדעות הקדומות כלפיהם. זהו גם סיפורה של ההשקעה בתשתיות הבריאות ובחינוך לבריאות באפריקה ושל המערכה נגד נחשלות ועוני.
זהו ספר שירים... יש גם על קפה. אחרי למעלה מארבעים שנה במערכת המדעית, מהן כשלושים כמנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית, וכן בהוראה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, למדתי שאין קשר בין שם ההרצאה לדברי המרצה... גם הפעם.
ספר זה פורש את תולדות קופת חולים 'עממית' וקופת חולים 'מרכזית', את פרשת איחודן לקופת חולים אחת – 'מאוחדת' ואת קורותיה של הקופה החדשה מאז ועד היום. סיפור זה משולב בהתפתחות היישוב והרפואה בארץ ישראל ובמדינת ישראל; ראשיתו בעבר, המשכו בהווה ופניו לעתיד.
המהדורה הגרמנית של הספר 'את משפחתי אני מבקש' מאת פרופ' אבישי גולץ; מסע גילויים של עשרים שנה בעקבות משפחה, שאחדים מצאצאיה שרדו את השואה.
Dieses Buch ist das Ergebnis einer zwei Jahrzehnte langen Reise auf der Suche nach meiner Familiengeschichte. Es wurde geschrieben für meine Generation und die, die nach uns kommen werden, und auch für die vielen Freunde in Israel und Deutschland, die mich in diesen Jahren begleitet haben.
Prof. Dr. Avishay Golz ist der Sohn einer ehemaligen judischen Lepzigerin – Edith (Erna) Gutter. Er wurde in Haifa geboren und ist Absolvent der Medizinischen Fakultät des Technion.
Er arbeitete fast 40 Jahre lang als HNO-Arzt und Kopf-Hals-Chirurg am Rambam Medical Center, die letzten Jahre als Leiter der Abteilung. 2016 ging er in den Ruhestand. Er nutzte die neu gewonnene Freizeit und schrieb das buch „Ich suche nach meiner Familie“ über seine Familengeschichte und zahlreiche Reisen auf the Spuren seiner Vorfahren. 2004 besuchte er Leipzig, die Geburtsstadt seiner Mutter, zum ersten Mal, und dort traf er zufällig auf Maria Hoffmann. Seither ist er Leipzig liebevoll verbunden und hat viele Freundschaften geschlossen. In den lezten zehn Jahren hat er sich aktive an der „Jüdischen Woche“ beteiling. Im Laufe der Jahre war er Gastgeber von Delegationen aus Leipzig sowie verschiedener Musikensembles in seiner Stadt Haifa. 2017 erhält Avishay die Ehrennadel der Stadt Leipzig für seine großen Verdienste um die Beziehungen zwischen Leipzig und Israel.
„Es ist unsere Pflicht, die schreckliche Vergangenheit niemals zu vergessen. Wir müssen auch die Versöhnungswünsche der Deutschen akzeptieren, die die Verbrechen ihrer Eltern anerkennen.“
Übersetzung: Judith Stern
Um Bücher außerhalb Israels zu bestellen, bestellen Sie bitte nicht auf der Website, sondern senden Sie eine E-Mail an: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
To order books outside of Israel, please do not order from the website, but send an email to: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
במחצית הראשונה של המאה העשרים עברו על רומניה תהפוכות היסטוריות ושלטוניות; שלטון מלוכני התחלף בדמוקרטיה ולאחריו בדיקטטורה ובמשטר קומוניסטי. הכוחות הלאומניים וגופי ממשל שונים, שלקחו חלק במאבקים ובתמורות האלה, השתמשו ביהודים ככלי לפורקן תחושות כישלונותיהם או כתירוץ למחדליהם.