כתיבה והוצאה לאור הולכות ונעשות יותר ויותר פופולאריות, במידה רבה משום שהתרגלנו לכתוב במקום לדבר. את מקום השיחה הקולית תופסות הודעות כתובות בטלפון, בתוכנות מסנג'ר וברשתות החברתיות. בנוסף, אנו כותבים פוסטים ובלוגים, ומגיבים לטקסטים של אחרים באופן כתוב. לא פלא שאנשים רבים רוצים לבטא את עצמם בכתב, אם באמצעות ספר שהם כותבים ואם באמצעות כינוס של פוסטים או מאמרים או הרצאות שלהם. בזכות הנגישות הטכנולוגית והמחיר ההולך ויורד, הוצאה לאור של ספר נעשית עניין שגרתי ואפשרי, כמעט יומיומי. כתוצאה מכך השוק נעשה רווי בספרים חדשים – עד שהוצאת ספר בהוצאה לאור גדולה אינה מבטיחה לו חשיפה, מכירה ותצוגה לאורך זמן בחנות הספרים.

בנוסף, התרבו מאוד נותני השירותים השונים: מוציאים לאור, מפיקי ספרים, עורכים, נקדים, מגיהים, מעמדים, מעצבים, בתי דפוס. וכמו בכל תחום תוסס ותחרותי, גם בתחום זה שוררים הרבה בלבול, ערפול, מידע חלקי, תקוות שלא תמיד ריאליות והסתרה. פעמים רבות מוציאים לאור אוהבים לעבוד בחושך. ננסה להאיר קצת את הדרך למי שמעוניין להוציא לאור ולפרט את השלבים שבין הכתיבה ובין הספר ושיווקו.

בחירת מסלול הוצאה לאור
יש שתי אפשרויות עיקריות להוציא ספר: האחת, לפנות להוצאה לאור שתיקח על עצמה את הטיפול בטקסט ותהפוך אותו לספר; השנייה, להוציא לאור לבד. לכל שיטה יש מאפיינים משלה, יתרונות וחסרונות, ומאפיינים שמתאימים יותר או פחות לאישיות ולאופי של מחברים שונים. היום, הוצאות לאור רבות רוצות השתתפות של המחברים במימון הספר ורוב השיווק נופל על כתפי המחברים. לכן תחום ההוצאה העצמית-עצמאית נעשה מפותח מאוד ולפחות 20% מהספרים בארץ יוצאים לאור באופן עצמאי.

עבודה עם ספקים שונים או עם מפיק ראשי
מי שמעוניין במסלול כזה צריך לבחור אם לפנות לבד לבעלי המקצוע השונים המעורבים בתהליך (עורך, מאייר בית דפוס וכו'), או לבחור מפיק שיקח על עצמו את יילוד הספר, משלב הטקסט ועד לקבלת הספר המוגמר. עבודה עם בעלי מקצוע שונים עשויה להיות יותר זולה אך במקרה של תקלות כל איש מקצוע עלול להאשים את השני בתקלה ולהתנער מאחריות (הדפוס יתלה את האשמה במעמד, המעמד יאשים את מכין הלוחות וכו'). התלבטות זו דומה לעבודה בבניין מול קבלן ראשי או מול בעלי מקצוע בנפרד. אישית, אני ממליץ על עבודה מול ספק ראשי.

טקסט ותמונות
ראשית צריך תוכן כתוב: ספר קריאה, ספר הדרכה, ספר בישול, ספר עיון וכו'. אם מדובר בספר בישול או בספר ילדים צריך צילומים או איורים. המחברים יכולים לצלם ולאייר בעצמם, לשכור שירותים של צלמים או מאיירים שמוצאים חן בעיניהם או לקנות תמונות באתרי תמונות. קניית תמונות מוכנות יותר זולה אבל אין בה את הטון האישי והאינטימי של מאייר או צלם שקרא את הטקסט ויש לו מעורבות ויש איתו שפה משותפת.

עריכה
מטרת העריכה היא להוציא את המיטב מהטקסט, שהקורא לא יצטרך לעצור ולקרוא משפט פעמיים על מנת להבין אותו. אחרי שלוש ארבע עצירות, הקורא ישליך את הספר. הנייר אמנם סובל הכל, אבל הקורא לא. עריכה כזאת היא עריכה ספרותית.

עריכת לשון והגהה
עריכת לשון הגהה כוללת תיקון שגיאות התנסחות וכתיב, שיפור הניקוד והפיסוק, והאחדת כתיב (שלא יודפס פעם אחת "אימא", ופעם אחרת "אמא"). על מנת שטקסט יהיה נקי משגיאות עדיף להעביר אותו שלוש הגהות, האחרונה אחרי הסדר (העימוד).

סדר, עיצוב וטיפול בתמונות
עימוד ספר הוא מקצוע בפני עצמו. קביעת סוג האות, גודל האות, הריווח בין השורות, והיחס בין משתנים אלה ובין גודל הדף וגודל השוליים, תובעים מיומנות בכתב ושיקולים אסתטיים שאין בדרך כלל לגרפיקאים (אלה מתמחים בעיקר בעיצוב ושילוב של תמונה וטקסט). איכות הסדר קובעת אם הקריאה תהיה נעימה או תופרע כתוצאה מעימוד לא מוצלח ומראה הספר יהיה מרגש. גם עיצוב הכריכה והתמונות תובע הבנה מקצועית, הן מבחינת הנראות שלה, והן מבחינת התאמתה למגבלות הדפוס, כך שהתוצאה המודפסת תהיה טובה לפחות כמו התמונה שנראית על מסך המחשב. בסוף תהליך הסדר והעיצוב מתקבלים קבצי מחשב המוכנים לדפוס. בשלב זה, לפני הסגירה הסופית של הקבצים לדפוס, כדאי להגיה שוב את הספר.

דפוס
בתי דפוס רבים מדפיסים ספרים אבל רק מעטים מתמחים בכך ומוציאים תוצאות טובות. בחירת בית דפוס קובעת את האיכות הטכנית של ספר – טיב הדפסה, נייר, סוג כריכה ואיכותה, ורמת הגימור. להדפסה בכמויות קטנות מקובל להשתמש בדפוס דיגיטלי. לכמויות גדולות (יותר מ-1000 עותקים) מקובל להשתמש בדפוס בטכנולוגיית אופסט.

הפצה ומכירה
חיי המדף של רוב הספרים בחנויות הם קצרים מאוד – בין שעה לשלושה חודשים. ישנם ספרים שהחנויות מחזירות למחסן או למפיץ כבר ביום הגעתם לחנות. השאר נמצאים בחנות בין שבועיים לשלושה חודשים, ביחס לקצב המכירה שלהם. משום שיוצאים לפחות כ-20 ספרים מדי יום, אין בחנויות מספיק מקום על המדפים לכולם וקצב התחלופה גבוה מכדי לאפשר חשיפה סבירה של ספר לציבור. ההתעקשות של מחברים מסוימים להיות בחנות היא דבקות באשליה אופטית קצרת טווח. חשוב שיהיה אתר אינטרנט ובו יוצגו הספרים ויוצעו למכירה לאורך זמן. (מאז שנת 2005 ההוצאה לאור שלי לא עובדת עם רשתות הספרים אלא באמצעות חנות ההוצאה באינטרנט וכמה חנויות פרטיות איכותיות).

ספר אלקטרוני
ספרים אלקטרונים או דיגיטליים אינם מחליפים את הספר המודפס אלא מצטרפים אליו. יש ספרים שהגיוני להוציא באופן אלקטרוני (מדריכים טכניים וספרים שקוראים פעם אחת), ויש ספרים שיש להם איכות אסתטית ונעים לקרוא בהם מהנייר. בכל מקרה, יש לערוך ולהגיה ולעצב את הספר, כך שמבחינת מחיר ההבדל הוא רק בעלות הדפוס ולכן מקובל מאוד להוציא ספר במקביל בשתי גרסאות, מודפסת ואלקטרונית.

מימון הספר
יש ספרים, שהוצאות לאור מוציאות על חשבונן; ההחלטה אם לדרוש מימון ממחבר של ספר לא נובעת דווקא מאיכות הספר אלא מסיכויי המכירה שלו. לרוב ספרים רדודים נמכרים יותר מספרים איכותיים, ספרים שכותבים ידוענים (פוליטיקאים, דוגמניות, פושעים וכו') נמכרים יותר מספרים שכותבים סופרים, וספרים של סופרים בעלי שם נמכרים יותר מאשר ספרים של מחברים צעירים ואלמונים.
כאשר הוצאה לאור מממנת את הספר, יש סבירות גבוהה שהיא תשאף לשלוט באופי העריכה שלו (באופן נאמן יותר לרוח הכותב או קורץ יותר לטעם הקורא), בצורת העימוד והכריכה שלו ותרצה זכויות בו. יש מחברים שזה מתאים להם, אחרים מרגישים שהטון האישי שלהם נפגע ושאין להם שליטה על התינוק שלהם. בשיטה הזאת אין הרבה סיכונים כלכליים ואין הרבה רווחים, אם בכלל. באופן תיאורטי, שכר הסופרים המקובל עומד על 8%-12% ממחיר הספר. בפועל, פעמים רבות שכר הסופרים נשחק כתוצאה ממבצעים ומסיבות אחרות.
לעיתים הוצאות לאור דורשות מהמחבר לממן או להשתתף במימון הספר, ובתמורה תובעות גם את הזכויות ואת הכנסות המהדורה הראשונה או חלק ממנה. בפועל, המחבר משלם כסף, מוותר על הכנסות וגם מאבד את השליטה על הזכויות בספרו. לרוב, אין למחבר יכולת לקבוע אם ספרו יודפס שוב. כאשר מחבר רוצה למכור את ספריו בעצמו, בערבי קריאה ובפעולות אחרות, הוא נתבע לרכוש אותם מההוצאה.
בהוצאה עצמית כל הזכויות שייכות למחבר, יש לו יכולת לבחור את רמת ההפקה של הספר. המחבר מסתכן בכל העלויות ונהנה לבדו מהרווחים.

מימון המונים
כיום מקובל לגייס חלק מהכסף במימון המונים. ערוץ זה עובד בתנאי שהמחבר מתגייס לכך, פונה לחברים ומשווק את הפרויקט שלו. מחבר שיושב בחיבוק ידיים ומצפה שעצם פתיחת פרוקיט באתר מימון המונים יביא לו את התוצאה הנכספת, טועה. זה לא מתאים לכך אחד.

עלות ספר
הוצאה עצמית זולה וחובבנית יכולה לעמוד על עשרת אלפים ש"ח (ואפילו פחות), והוצאה עצמית מוקפדת של ספר קריאה יכולה להגיע לעשרות אלפי ש"ח. ספרים מורכבים, אלבומיים ועתירי צבע עשויים לעלות אף יותר. מניסיוני למדתי שעדיף להוציא לאור באיכות גבוהה, אחרת לא יימצאו קונים לספר. מכירה של מהדורה עשויה לכסות את ההוצאה הראשונית או לפחות את חלקה.

הטיפ הכי חשוב
לא לסגור הסכם עם אף מו"ל או מפיק מבלי לראות לפחות עשרה או חמישה עשר ספרים שלו, להתרשם מאיכותם ולבחון אם הם לטעמו האישי של המחבר. לבדוק ולבחון הכל בלי לחץ.

מי אני
נכנסתי לתחום הזה בשנת 1991. במקרה. אני סופר ולא חשבתי שאהיה מו"ל. במהלך השנים כתבתי עשרה ספרים שלי, הוצאתי לאור עשרות והפקתי מאות. ההוצאה לאור שלי מציעה שני מסלולים: מסלול הוצאה לאור ומסלול הפקה למחברים שמעוניינים להוציא לאור בעצמם. בשני המסלולים ההתמחות היא בהכנת ספרים באיכות גבוהה ובקפדנות, ספרים מי שכתב אותם יוכל להתגאות בהם לפחות כמוני. לכן קראתי להוצאה לאור על שמי – לסמן את המחויבות שלי לספרים שאני מוציא ומפיק. בעיניי, השיקול הכלכלי הוא חשוב אך משני – משום ש‏ספר הוא ביטוי אישי והשפעתו עשויה להיות ארוכה יותר מאשר חיי מדף וחיי אדם.‏

איתי בחור

לייעוץ ניתן להתקשר אליי
טל: 04-6390938
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.