אחות מרים הוא סיפורה של נערה בת חמש-עשרה, שעלתה ממרוקו לישראל של שנות החמישים. זה סיפור על אומץ להגשים חלום ועל נכונות לשלם את מחירו; על נערה רגישה ועקשנית מואדי-סאליב, שהחליטה לצאת ממעגל המצוקה ולבנות לעצמה חיים טובים. המחברת, מרים מויאל-תורג'מן, בחרה להביא את הסיפור האמיתי, חשוף, נקי מבדיון וחף מנוסטלגיה.
סיפורה הפרטי של מרים שזור בסיפור העלייה והקליטה, בסערות הפוליטיות שעברו על הארץ ובתולדות הסיעוד בישראל. בספר עולה תמונה לא ידועה של המציאות בשנות החמישים, תוך התייחסות לחלקם של מנהיגי יהדות מרוקו באחריות לקשיי העלייה והקליטה, ולתרומתם של תנועות הנוער והקיבוצים לשילובם של העולים בחברה הישראלית.
