הספר סוקר את מערכות שני החוקים הרלבנטיים למסר, סימן ב' בפרק ב' לחוק הגנת הפרטיות, העוסק בדיוור הישיר, וסעיף 30א לחוק התקשורת, העוסק במשלוח מסרים פרסומיים ומניעת משלוח דואר הזבל, ה'ספאם' בכינויו הלועזי.
הספר עוסק בהרחבה בפרשנות הוראות חוק הגנת הפרטיות ביחס לדיוור הישיר ובתוך כך: מאגר המידע המשמש בסיס לדיוור הישיר, איסוף המידע, ההסכמה הנדרשת, הגדרת דיוור ישיר, שירותי דיוור ישיר, דרך הפנייה בדיוור ישיר, זכויות הנמען, הסנקציה בגין ההפרה לרבות האכיפה המינהלית הענפה בתחום.
הספר מלווה את הליך חקיקת חוק ה'ספאם' ומפרט מה מסתתר מאחורי הגדרת 'מסר פרסומי' בחוק; דרכי השיגור בהן עוסק החוק; ההגדרות הרלבנטיות השונות וביניהן: מהו 'דבר פרסומת' ומי הם המפרסם והנמען; האיסור לשגר דבר פרסומת והחריגים לו; הצורך לקבל הסכמה מפורשת מראש והאפשרות להימחק מרשימת התפוצה בכל עת; דרך עריכת השיגור והסנקציות השונות בגין ההפרה ובעיקר במישור האזרחי עם האפשרויות לפסיקת פיצויים לדוגמה והגשת תובענה ייצוגית.
הספר מנתח את ההבחנות הנדרשות שבין החקיקה בתחום הדיוור הישיר לבין זו העוסקת ב'ספאם' — 'דואר הזבל'. עם זאת, הספר גם מציג את הציר המקביל של המסרים על פי כל חוק, באותו מקום שבו הם חלים זה לצד זה ומתייחסים לבעיות דומות המעוגנות במערכות החקיקה השונות.
תורת המסר בספר זה, לפיכך, היא שילובם של פרטים רבים וריכוזם לכדי תמונה שלמה ומלאה. פעמים רבות, העיסוק בתחום מזוויות שונות מעלה שאלות הן מכיוונו של חוק הגנת הפרטיות וסימן ב' לפרק ב' בחוק העוסק בדיוור הישיר, והן מכיוונו של סעיף 30א לחוק התקשורת. באופן זה מבקש הספר לבחון את ההבדל שבין מערכות החוקים, אך גם את המשמעויות שראוי לבחון משילובם של שני התחומים יחדיו, מקום בו הם מתנהלים על אותו ציר מקביל המשותף לשניהם. כך למשל עולות בעיות דומות בשני החוקים בכל הנוגע לשאלת החשיפה לקטינים, חשיפת רשימת הנמענים לדיוור, מיקור החוץ במשלוח המסר, מסרים המגיעים מחוץ לגבולות ישראל או השאלה איך למצוא תרופה לפגיעה ממסרים שנשלחו ממקור אנונימי או כזה שלא ניתן לאתרו.
זהו ספרו השלישי של דן חי, מחבר הספר, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב (1988) ומוסמך לעריכת דין (1989), המייסד והעומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות' (החל משנת 1991). בשנת 2006 יצא לאור ספרו "ההגנה על הפרטיות בישראל" אשר סקר בצורה מקיפה את הזכות לפרטיות בישראל, החל מה'פרטיות הקלאסית', דרך מאגרי המידע וההגנה על המידע ועד האזנת סתר על פי החוק. בשנת 2011 יצא לאור ספרו "נתוני תקשורת בישראל" הסוקר את חוק 'האח הגדול' המאפשר לרשויות האכיפה השונות לקבל נתוני תקשורת כמו גם האפשרויות בעניין בתחום האזרחי. בין השנים 2006-2011 עמד בראש הוועדה להגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין והחל מ־2007, חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות וחבר בוועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי המשפט (2011). מייצג את לשכת עורכי הדין בדיונים שנערכים בכנסת בנושאי הזכות לפרטיותו ותחומים המשיקים לזכות יסוד חשובה זו.
הוצאה לאור: ויטל, טל. 03-6005777