בצלע ההר הקדוש שעליו בנויה העיר טביליסי, חבוי בית קברות למשוררים וסופרים. אתר זה אינו מופיע במדריכים השונים, ספרים לא נכתבו עליו, מחקרים לא נעשו על אודותיו, מעולם לא פורסמה רשימה מלאה של האנשים שקבורים בו. רבים מהם מתו מוות לא טבעי.
רוחם של האנשים האלה, הקבורים בפנתיאון מתצמינדה, נושבת על פני גאורגיה ולא ניתן להבין את הארץ הזאת מבלי להבין אותם. בזכותם הגאורגים כותבים בשפתם ולא ברוסית; על שמותיהם נקראים רחובות הערים ופסליהם מעטרים אותן; מוזיאונים קטנים, שנושאים את שמותיהם ומנציחים את פעלם, פזורים ברחבי הארץ, במחוזות שמהם באו ובמקומות שעליהם כתבו. השירים והסיפורים שלהם הם הקרקע שבה נבטה וצמחה ופרחה הזהות התרבותית הגרוזינית, זו המשותפת לבני השבטים והאזורים השונים והמאחדת אותם ללאום אחד.
יום אחד יצאנו ל"טיול תיירים" בטביליסי. סיפרנו לסשה, הנהג, שאנחנו סופרים מישראל. סשה חשב רגע ואמר, "מתצמינדה, מאמאדוויטי" ולקח אותנו להר. כך נודע לנו על המקום הזה, במקרה, בשעה שהתכוונו לנוח מחקירה ומכתיבה. בלי שפה וכמעט בלי אינטרנט גילינו מיהם המשוררים שקבורים שם, התחקנו על עקבותיהם, איתרנו את בתיהם, פגשנו את צאצאיהם ותרגמנו מעבודותיהם. מצאנו אחים אובדים, אוהבי חיים וצמאים לחופש, בנים לעם קטן ולא מובן, סופרים שכותבים לכלל האנושות בשפה שאינה משותפת לאנשים רבים ועבודתם כמעט אינה ידועה מחוץ לארצם.
חוויות הגילויים ותוצאות החיפושים נמשכות כבר שבע שנים והן ממשיכות להצטבר; כתבנו עליהן בספרנו 'סתיו בטביליסי'. הספר עורר בקרב גרוזינים אמון בנו; חברות נדירה, אינטימית, נרקמה בינינו ובינם. התוודענו לגרוזיה הלא מוכרת, זו שסמויה מעיני המבקר; זו שלא נמצאת בחדר האורחים אלא במטבח, בפינת התפילה ובלב, שלא תמיד מכניס את השכל לחדריו.
על אלה ועל עוד דברים, שבדרך כלל לא מדברים עליהם, בערב מספרי סיפורים: 'הסוד של בית הקברות למשוררים — סיפורים גרוזיניים של סופרים ישראלים'. חשוב לנוסעים, געגוע לחוזרים וחוויה לאוהבי סיפורים גרוזיניים של סופרים ישראלים.
טלפון לתיאומים והזמנת ספרים והרצאות: 04-6390938.
